מכירה פומבית | יהודה מאי

מרדכי אבניאל נולד ברוסיה בשנת 1900, כילד למד בישיבה של סבו הרב. אבניאל עלה לישראל באופן בלתי חוקי בשנת 1921. לפני עלותו הספיק ללמוד בבית-הספר הגבוה לאמנות יקטינבורג. בארץ עבד בפרדס כמו רבים מהעולים בתקופתו. שמעו הגיע לפרופסור בוריס שץ אשר הזמינו לבצלאל והעסיקו כמנהל המחלקה לפיסול זעיר. באותה תקופה נשא אישה והקים משפחה. אבניאל למד משפטים ועסק בעריכת-דין במקביל להיותו אמן מוערך במשך כל חייו.

נערה וחתול, אקוורל, 70X50 ס"מ.

כבר בתחילת דרכו האמנותית בארץ ניכרים בעבודותיו של אבניאל כישוריו הטכניים המעולים: הצטיינותו בביטוי הפרטים הקטנים ביותר בתבליטים אשר ממילא היו קטני-ממד מעידים על שליטתו המעולה בחומר. יכולתו לתאר נאמנה את אשר ראו עיניו מעידה על הכשרה מדוקדקת אשר עבר בנעוריו. הסגנון הריאליסטי אשר שלט באירופה בכלל וברוסיה באותם זמנים בפרט, הכתיב את תחילת דרכו האמנותית. אל תוך השפה הזאת חדרו ניואנסים מזרח-תיכוניים, בתארו דמויות מזרחיות - בעיקר מיוצאי תימן - כמקובל באותה תקופה בבצלאל, ומאוחר יותר בשלבו את הסגנון הפרסי הקלאסי עם הסגנון האיטלקי המוכר.

פרופסור בוריס שץ מנהל בית-הספר לאמנות ולאומנות בצלאל בירושלים, כתב המלצה לאמן ברוח התקופה: "מר אבניאל התמחה במקצוע של פיסול קמיעות ושן-פיל באופן אמנותי. הוא הצליח להוציא מתחת ידו עבודות אמנותיות ומבטיח אני לחובבי אמנות ושוחריה, לאלה שיפנו אליו, כי ירכשו עבודה אמנותית הראויה לשמה."

הכנרת והרי הגולן, אקוורל, 35X50 ס"מ, יוצע למכירה פומבית בתירוש, ינואר 2010.

תקופה מוקדמת זו העשירה את האמן הן בכלים האמנותיים אשר עמדו לרשותו, והן גם את תפיסתו האמנותית אשר הפכה לנועזת יותר בשילוביה הפחות מקובלים. נכונותו לשלב סגנונות שונים מעידה על חיפושי דרך אישיים. כאז כן היום - סגנון ישראלי אינו קיים, ניסיונות רבים לגבש זהות אמנותית ישראלית ייחודית כשלו במשך השנים, אולם ניסיונות אמנותיים אלה מעידים על השאיפה לביטוי אמנותי בעל גוון ייחודי, ושילוב המקורות השונים המוכרים לאמן - החל מחינוכו האירופי הנוקשה אשר בא לידי ביטוי ביצירות הריאליסטיות,דרך השתלטות דמויות מזרחיות שמספרת את סיפור העלייה התימנית והרצון להיטמע בארץ, וכלה באזכור הפרסי-בבלי המציין את מוצא היהודים מארם נהריים. חיפוש השורשים האמנותיים נעשה בד בבד עם ניסיונות ההגדרה הישראליים אשר העסיקו את המדינה באותה תקופה.

טבריה והכנרת, שמן על בד, 70X100 ס"מ, אוסף משפחת האמן.

בתחילת קום המדינה נבחר אבניאל לחבר מועצת עיריית חיפה שאליה עבר, וכיהן בוועדות שונות במשך השנים בתורמו רבות לעיר. בשנת 1970 קיבל אזרחות כבוד של העיר חיפה, ובשנותיו האחרונות חלק את זמנו בין פעילותו האישית כאמן יוצר לבין פעילות ציבורית תרבותית.

מתוך חיפושים אישיים- אמנותיים עבר אבניאל לסגנון אקספרסיבי יותר בלקחו לעצמו חופש יצירתי. אבניאל הרבה להציג את יצירותיו, הוא הציג באופן קבוע באגודת האמנים בחיפה שבה היה מעורב. אבניאל השתתף בבינאלה בוונציה בשנת 1958, הציג בתל-אביב, בירושלים ובמקומות שונים בארצות הברית ובאירופה.

מדבר יהודה, אקוורל, 35X50 ס"מ.

יצירותיו נרכשו על-ידי אוספים רבים בעולם כמו מוזיאון ברוקלין בניו-יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, המוזיאון לאמנויות בבוסטון, בולטימור מוזיאון, טרופיקל מוזיאון באמסטרדם ואוספים שונים גם בארץ. כותב גורדון ביילי וושברן ממכון קרנגי לאמנות בפיטסבורג: "התמונה המצוירת בצבעי מים ’ים המלח’ מאת מרדכי אבניאל מהווה תוספת בעלת ערך לאוסף שלנו".

בן האמן, גילוף על צדף, שנות ה-20 המוקדמות, אוסף משפחת האמן.

גם ג’יימס ג’ונסון סוויני ממוזיאון גוגנהיים בניו-יורק משבח את עבודתו: "שימוש עדין מאוד של צבע מים ותרגום רגיש של הנושא לשפת הציור. האמן ביטא בכישרון רב את האווירה באמצעות צבעי המים, והקומפוזיציה כולה מצטיינת בקלילות ובחן האופייניים לאמן השולט בחומר שלו שליטה של ידע וברגש".

ד"ר יפה, מרצה לאמנות באוניברסיטת אמסטרדם וסגן מנהל של המוזיאון העירוני באמסטרדם כותב: "... אבניאל הוא אמנם צייר נופים, אולם אין הוא טופוגרף. כגון טרנר באקוורלים שלו, וכגון מונה ביצירותיו המאוחרות, אין אבניאל מצייר נוף מקרי, אלא הוא מצייר את החלל, את האטמוספירה ספוגת האור, והנוף - נושאו - משמש אך ורק ’כמוטיב’ לתמונתו, כדבר שמניע את התהליך היצירתי של הראייה החזונית. ודאי, אין הוא עומד בכך יחיד בשורות האמנים, אולם את אשר ראה וויסלר בערפילים האנגליים - זאת השכיל אבניאל לגלות בשמש הישראלית...

... באמצעות הטכניקה האישית מאוד שלו, ויתרה מזאת, בגלל כושר ראיית המציאות, שהיא עצמאית ומיוחדת כל-כך, מצליח אבניאל להוסיף משטח ליטוש חדש ליהלום הפנורמה של הציור בדורנו: תמונות השמן ותמונות האקוורל שלו, בהן מתגלות גדולתו של הטבע ופשטותו - ברחשי התנועה שלו הצבעים הבהירים..."

נוף בגליל, אקוורל, 35X50 ס"מ.

חלקי מאמרים אלה ואחרים מעידים על ההערכה וההוקרה הרבה לה זכה אבניאל עוד בימיו. אבניאל הגיע לידי ביטוי חופשי בצבעי המים, שליטתו בחומר אפשרה לסגנונו הייחודי להתעצב כביטוי חופשי של נופים סמי-אבסטרקטיים הנוצרים מתוך שימוש חופשי בחומר. ציוריו המעודנים הפכו להיות ליריים יותר ויותר עם השנים, התמזגות הצבעים יצרה יופי כאוב ונוגע, ולתקופתו היא הייתה נועזת וחדשנית. יצירות אלה אשר בוצעו בארץ בתקופה בה האמנות המקומית החלה לבצבץ מקרתנותה משכו תשומת לב רבה.

נמל חיפה, גואש ואקוורל, 50X70 ס"מ.

יצירותיו המוקדמות יותר בתקופה האקספרסיבית שלו כוללות דמויות אנושיות המבוצעות ביד חופשית, בהתרחקו מהריאליזם המוקדם שלו נופיו הפכו לנופים של כל-מקום, הצופה יכול לייחס אותם למקומות בהם ביקר בעצמו, על אף שעדיין ניכרים חבלי ארץ, עצים, וחופי ים. יצירותיו המאוחרות הן שטיפה של צבע, מגע קל ואוורירי של מכתם על נייר, וניכרת השפעה יפנית מעודנת ביצירות נפלאות אלה. ניתן להניח שבמסעותיו המרובים נחשף אבניאל גם ליצירה היפנית והושפע ממנה. האבסטרקט הלירי הופך להיות שפתו האמנותית ובה הוא מוצא את ביטויו האישי.

דרך אמנותית ואישית ארוכה ביותר עבר יוצר מחונן זה מאז תחילת דרכו והריאליזם של ראשית יצירתו. בהמשך, האקספרסיביות היוותה רק שלב בחיפושיו, ולבסוף הגיע אבניאל אל המופשט הלירי, הנועז גם טכנית וגם נושאית (בהתחשב בתקופה). האיכות הגבוהה של יצירתו האמנותית מוכיחה כי אמן טוב הוא טוב בכל מדיה ושפה.