שוק האמנות הישראלי – סקירה דו-שנתית
מאת: יהודה מאי
צאתו לאור של המדריך למחירי האמנות של ישראל – ART 2009, הוא זמן טוב גם לבדיקת השינויים שהתרחשו בשוק האמנות הישראלית בשנים האחרונות. המדריך, המאגד בתוכו את תוצאות המכירות הפומביות של אמנות ישראלית שנערכו בשנתיים האחרונות בישראל ובניו-יורק, מאפשר לנו מבט מדויק על שוק זה שמאוד רגיש לשינויים כלכליים.
השוואת התוצאות הרשומות במדריך החדש למדריך הקודם (ART 2007) נותנת לנו סקירה רצופה של ארבע השנים האחרונות ומאפשרת לנו להסיק מסקנות לגבי מגמות שונות בשוק האמנות.
סך כל מחזור המכירות הפומביות של אמנות ישראלית בשנתיים האחרונות, עד לתאריך 31 בדצמבר 2008, הסתכם ב-58,000,000 דולר, כולל עמלות. בשנתיים הקודמות (2006-2005) הסתכם המחזור ב-38,000,000 דולר, כולל עמלות. זהו גידול של 52 אחוז בסך המכירות, והוא מייצג את תקופת השפע הכלכלי שהסתיימה לקראת סוף שנת 2008.
כמה משפטים לקוראים החדשים של "מכירה פומבית". איננו מצרפים לסיכומי המכירות השנתיות את תוצאות מכירות האמנות בגלריות בישראל. הסיבה: הדיווח המתקבל ממכירות פומביות, משמש כמעט בכל מקום, כולל במחירוני אינטרנט בינלאומיים, כמדד אמין יחסית עם אפשרות לבקרה, ולכן הוא משמש כמדד העיקרי בעולם לבדיקת שינויים במחירים של יצירות אמנות.
מלבד הגידול של יותר ממחצית במחזור המכירות בשנתיים האחרונות, יש לנו גם עניין בהרכב הפנימי של מחזור מכירות זה ובשינויים שהתחוללו בו במהלך השנים. אחד החידושים במדריך ART 2009 וגם במדריך שלפניו הוא האפשרות לראות את סך כל המכירות של כל אמן.
ראובן רובין האמן הידוע והמוערך נמצא, כרגיל, בראש הפירמידה עם מחזור מכירות של 10,388,251 דולר. יש לציין כי שנתיים קודם לכן הגיעו כל מכירותיו לסכום של 4,762,696 דולר. זהו גידול מואץ של 118 אחוז במכירות. הרבה יותר מסך הגידול הממוצע במחזורי המכירות.
ראובן רובין, ’העיר העתיקה, ירושלים’, באדיבות מצא.
גם מרדכי ארדון הציג בשנתיים האחרונות מחזור מכירות מכובד של 3,167,842 דולר, אבל, אחוז הגידול במכירות לעומת השנתיים הקודמות הוא מינורי ( 1.2 אחוז) ובמספרים – 3,127,909 דולר, שנתיים קודם.
משה קסטל, אמן ותיק ומוערך, הציג סך מכירות של 1,593,444 דולר. זאת לעומת מכירות בסך של 739,870 דולר שנתיים קודם לכן. זהו גידול של 115 אחוז שהוא, כמו במקרה של ראובן רובין, מייצג גידול מואץ לעומת הגידול הממוצע במכירות.
משה קסטל,’פיקניק על הדשא’, באדיבות hammersite.com.
יוסל ברגנר, אמן אהוב שתופס מקום של כבוד בקהל האספנים בישראל, סיים את השנתיים האחרונות עם מחזור מכירות של 1,144,079 דולר. זאת, לעומת 699,679 דולר שנתיים קודם. גידול של 63 אחוז.
יוסל ברגנר, ’חתונה’, באדיבות מצארט.
לודוויג בלום הוא אמן שביצע קפיצה מרשימה במחזור מכירותיו בשנתיים האחרונות – 1,242,949 דולר לעומת 560,225 דולר שנתיים קודם – גידול של 122 אחוז.
לודוויג בלום, ’ירושלים’,באדיבות מצארט.
מכירותיו של האמן מיכאל גרוס מצביעות על תופעה מעניינת שעליה נרחיב מעט. מחזור מכירותיו היה 491,962 דולר, לעומת 481,150 דולר שנתיים קודם לכן – גידול מינורי של 2.2 אחוז. אבל, גידול זה הושג באמצעות מספר גדול יותר של יצירות שנמכרו: 29 יצירות לעומת 17 יצירות בשנתיים הקודמות. כלומר, המחיר הממוצע של יצירה ירד. מבט נוסף על תוצאות המכירות מלמד שבשנתיים האחרונות נמכרו 10 יצירות על נייר לעומת שתיים בלבד בשנתיים הקודמות, יצירות על נייר משיגות בדרך-כלל מחירים נמוכים יותר. אם נמשיך ונעיין בתוצאות נראה שבשנים 2006-2005 הייתה יצירה אחת שלו שנמכרה ב-204,000 דולר, שהם 42 אחוז ממחזור המכירה של אותן שנים. בלעדיה הייתה התמונה המשתקפת אצל גרוס, דומה יותר לאלו של אמנים מצליחים אחרים. למה הרחבנו בנושא? כדי להראות שיש יותר מנקודת מבט אחת לסיקור תוצאות מכירה של אמן, וכשאתה הקורא או אספן האמנות מביט בתוצאות המופיעות באינדקס ומשווה אותן לתוצאות שנתיים קודם, תביט תמיד על הדברים היוצאים מן הכלל כדי להקיש על הכלל.
מיכאל גרוס, ’גג וחומה בשמש’, באדיבות מצא.
נחום גוטמן, עוד אמן מוכשר ואהוב, השיג מחזור מכירות של 973,809 דולר לעומת 1,049,921 דולר שנתיים קודם לכן – ירידה של 7 אחוז במחזור המכירה הדו-שנתי.
נחום גוטמן, ’ירושלים’, באדיבות מצארט.
מרסל ינקו, אחד האמנים הישראלים הבודדים שאפשר להגדירו גם כאמן בינלאומי ממייסדי תנועת הדאדא, השיג גידול מרשים במכירות – 1,129,154 דולר לעומת 776,290 דולר כשנתיים קודם לכן. גידול של 45 אחוז במחזור המכירה.
מרסל ינקו, ’מחסום אנושי’, באדיבות תירוש.
גם מאנה כץ, שעיקר נושאי יצירותיו הם יהודיים, הציג גידול מרשים – 69 אחוז במחזור המכירות: 1,897,959 דולר לעומת 1,125,923 דולר שנתיים קודם לכן.
מאנה כץ, ’דמות יהודית’, באדיבות תירוש.
יוחנן סימון הוא אמן שנושאי הקיבוץ שלו אהובים מאוד על קהל האספנים הישראלי. מכירותיו בשנתיים האחרונות הסתכמו בסך של 853,638 דולר לעומת 774,025 דולר שנתיים קודם לכן, גידול של 10 אחוז.
יוחנן סימון, ’דמויות בקיבוץ’, באדיבות מונטיפיורי.
תופעה יוצאת דופן נראית כשבודקים את תוצאות המכירה של האמן רפי לביא, שנפטר בשנת 2007.
עד למותו רואים מחזורי מכירות דלים יחסית. השנים 2006-2005 הסתכמו בסך של 42,405 דולר. בשנתיים האחרונות חל גידול מדהים של 845 אחוז. סיכום המכירות בשנים 2008-2007 הגיע לסך של 400,848 דולר. הגידול המהיר מתבטא גם ברמת המחיר ליצירה בודדת. מה מסיקים מכך? שאמן שנפטר מחירי עבודותיו קופצים לשמיים? אך היזהרו בהסקת מסקנה כזאת. ישנן גם דוגמאות הפוכות. במאמר אחר בעתיד נסביר על המרכיבים הנסתרים יותר, הגורמים ליצירותיו של אמן לעלות או לרדת.
לאחר שסקרנו דוגמאות של תוצאות המכירות של מספר אמנים ישראלים בולטים, אנו יכולים להסיק מספר מסקנות:
א. תוצאות המכירה של עשרת האמנים הישראלים המובילים, מהוות כמעט 40 אחוז מסך כל המכירות בענף. שאר מאות האמנים הנסחרים בישראל "מצטופפים" ב-60 האחוזים הנותרים. התמונה עגומה עוד יותר, אם ניקח בחשבון שב-60 אחוזים אלו כלולים גם אמנים לא ישראלים שנמכרים לעיתים במחזורי מכירה גבוהים. לדוגמה, מארק שאגאל שמחזור המכירה בישראל של יצירותיו היה בשנתיים האחרונות 2,439,237 דולר.
ב. סחירות נובעת הן ממחזורי מכירה גבוהים, וגם מ"זמינות הסחורה". האמנים המצטיינים במכירות, שהוזכרו כאן, הצטיינו גם בהיקפים גדולים של עבודות שהוצעו למכירה, כלומר, לא די בביקוש ובמחירים גבוהים כדי להגדיר יצירות של אמן כבעלי סחירות גבוהה. חובה שמהצד השני יוצעו למכירה יצירות במגוון ובהיקף סביר. רואים זאת היטב בסיכומי המכירות של רפי לביא. ביקוש רב לאחר מותו נענה על-ידי היצע גדול ומחזור המכירות עלה כמעט פי עשרה בשנתיים. ביקוש לבד אינו יוצר מחזורי מכירה, צריך גם שתיהיה סחורה שתימכר.
ג. כדי להסיק את המסקנות הנכונות לגבי כדאיות רכישת היצירות של אמן מסוים יש לדעת על מה להביט. יש לבדוק לאורך טווח זמן של מספר שנים את מגמת המחירים, את תדירות המכירות ואת האנומליה שלהן. כלומר, האם יש מחיר אחד בודד ש"בנה" את מחזור המכירות בשנה מסוימת? האם המחיר חרג בהרבה מטווח המחירים של האמן? ולמה? האם התמונה יוצאת דופן בגודלה או באיכותה? האם יש חזרה בשנים הבאות על מחירים חריגים?
אלה הן שאלות נכבדות וחשובות שמצביעות על כדאיות ההשקעה ביצירות של אמן מסוים. נציין כאן לסיום, שכדאיות ההשקעה מתייחסת גם ליכולת המימוש המהירה יחסית של ההשקעה, והיא חשובה לא פחות מכל פרמטר אחר שעל המשקיע לבדוק.
מחירון האמנות ART2009 יצא לאור בהוצאת "מכירה פומבית". עורך: יהודה מאי. 384 עמודי צבע. עשרות אלפי נתוני מכירה וקרוב ל-1,000 תמונות בצבע. את המחירון ניתן להשיג במייל: mpumbit@netvision.net.il
.jpg)