|
תערוכתו של יגאל תומרקין - 50 שנות יצירה
תוצג עד 27/3/2009 בגלריות אופאל וזיסמן בתל-אביב.
מאת: פייר רסטאני
אני עומד להפר שתיקה ארוכה הנוגעת ליגאל תומרקין. סיכום של דו-שיח כזה יכול להיעשות על-ידי אלגיה בלבד. אלגיה מודרנית, ללא פנטמטר וללא הקסמטר אך עם הרבה רגש.
בסוף שנות החמישים בפריז, אדם ששמו יגאל, העניק ביצירתו רגש לאסמבלז’ים בחומר וגרוטאות. הדבר קרה בגלריה שבבולוואר סאן-ז’רמן, שבה הצגתי באותה עת גם את ה-אלור של ארמן.
ב-1963 בעת ביקורי הראשון בישראל, גיליתי מחדש, איש זה שקראתי לו יגאל, והיה זה הוא שסימן את הארץ בפיסול סביבתי וציבורי. בעזרת תצורות קובו-פוטוריסטיות הנדסיות ובמאמץ רוחני, העניק ישראליות (ויהודיות) לארץ שהייתה ערבית וחרבה זמן רב.
יגאל לא היה יחיד, אך הוא הלך רחוק יותר מאחרים, עד כדי הזדהות עם מבנה קובייתי מאדמה, הגולש לאורך פס-רכבת. כאשר אחרים חלמו על שלום, הוא היה לנביא החורבן והמלחמה. ער לכל אי-צדק, רגיש לכל האידאות שרוחשות באוויר, והוא חי אותן כמו חלום בלהות ברכטיאני.
הוא הלך בשדות, ברונזה וברזל, 1967, ג: 175 ס"מ.
מהשואה עד לאינתיפדה. הוא היה אדם של כל הקללות והמארותקדושות
חילוניות
צודקות
לא צודקות
אמיתיות
כוזבות
הוא היה איש של המארות שהעדיף להתמודד עם זעקות הכזב מאשר ליהנות מהנוחות שבשתיקה. הוא היה פוגעני מתוקף צו המוסר האישי. הוא התכוון לשקף ביצירותיו את המציאות הפוגענית של תקופתו, כך שהלך עד לקצה התוואי של תרבותו ונאחז בדחף ההומניסטי העצום שלו כדי להטות אותה.
שבת של מכשפות, ברזל ועץ, 1989, ג:64.5 ס"מ.
דחף הומניסטי זה הנחה אותו לשולי האנטי-גורל: מצלבה מחוזקת בעמודים, טוטמים, צלבים, אובליסקים - תמיד כמחווה.לדרור
לדרייפוס
לאובו
לשמש ולאנרגיה שלה
לקו מז’ינו ולמחדלו
לצרפת
היה זה בכדי לחרוט את שמך - חרות.
עמך חצה האמן יגאל בלהט את כל הבריקדות שבעולם כשהוא מותיר אחריו פיסות מחשיבתו הפראית.
השיר על האדמה, ברזל וברונזה, 1978, ג: 62 ס"מ.
אנשים של רצון טוב פוגשים איש את רעהו בדרכי החיים, שואלים את עצמם איך להתייחס לצורת חשיבה שכזאת, הקרועה לכל הכיוונים, ומתוך תבנית הספק המתגרה, פורצת השאלה על מהות הקיום.הסופר הצרפתי מישל טורנייה מוקסם מזוהר הקרינה של "האח-קוראז’". שואל את עצמו אם האנטי-גורל לא יהפוך לאנטי-יצירה.
המבקר הגרמני ד"ר מנפרד שנקנבורגר מדגיש את כפילות החזון של איש השברים, המנפץ את העולם, מול חזון של איש מדוד וגיאומטרי, רב-אמן המתזמר מסות, קני-מידה, כוחות מנוגדים, מרכיב הרכבים.
את התשובה קיבלתי מהאמן שאותו אני מכנה יגאל ורק ממנו יכולתי לקבל אותה; הוא נסע לבקש אותה בגני הזן של יפן, והפכה למטאפורה בפלדת קורטן, ברזל מחושל וחצץ; האמן החנוט חוזר אל הפירמידה ומחליק על פסי-השואה המונחים על חצץ הזיכרון.
גרמניה, אגדת חורף, טכניקה מעורבת על בד, 1991, 233X96 ס"מ.
?Macht Arbeit Frei
התשובה לחקר ההיסטוריה האנושית מונחת כעת בסימן שאלה שמימדיו 4.2x11.4x2.6 מ’. כזאת היא תשובתו של יגאל תומרקין ואין זה חשוב כלל אם תשובתו הוכתרה באחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים לפסל חי. הפיצוי האמיתי ניתן לו על ידי המשוררת הישראלית מאיה בז’רנו שהשכילה לצקת הגיון בחקירה:
"מה היא רוצה, מה היא רוצה
הרוח של תומרקין.
להעביר את כל החיים
לתוך מהות יציבה קשוחה ופסקנית".
וזהו אם כן המפתח לאלגיה שלי ליגאל.
|
