מפרץ קרן הזהב נשקף במבט מחצר מסגד סולימנייה.

איסטנבול - קסם השווקים

מאת: יהודה מאי

איסטנבול, לשעבר קונסטנטינופול, העיר היחידה המשתרעת על שתי יבשות, שימשה כבירתן של שתי אימפריות - הביזנטינית והעות’מנית. העיר הייתה מרכז שלטוני, תרבותי, כלכלי ודתי, שעיני חלק גדול מתושבי "העולם הישן" היו נשואות אליו קרוב לאלפיים שנה.

מיקומה הייחודי על שתי גדות מיצר הבוספורוס של העיר המוקפת מים, שאת צידה המערבי-אירופי מחלק מפרץ "קרן הזהב", יוצר נוף מדהים. תייר הרואה את העיר מצד הים, לעת ערב, בפעם הראשונה, לא ישכח את המראה לעולם. המינרטים (צריחי המסגדים) מוארים באור השקיעה, אלפי קורמורנים עומדים על שובר הגלים בנמל, סירות דיג, ספינות משא ומעבורות נוסעים, ממלאות את מימי המיצר, וקולות המואזינים הקוראים למאזינים לתפילה נישאים מכל עבר.

אגדות, מסורות, וסיפורים רבים קשורים בשמה של איסטנבול, החל מסיפור הקמתה, חומותיה האדירות שנכנעו רק פעם אחת לחילותיו של הסולטן מחמט הכובש, הנסיכה רוקסלנה שנישאה לסולטן, הרמונות השליטים, חיל הייניצ’רים וסיפור השמדתו, וכן רכבת האוריינט אקספרס האגדית, שתחנתה הסופית הייתה מול ארמון טופקאפי.

גם אנחנו תושבי ארץ-ישראל היינו בעבר נתיניה של האימפריה העות’מנית, שהשאירה את מיטב מאכליה כמורשת למטבח הישראלי החדש. די אם נזכיר את השווארמה, החלבה, הטחינה, הבייגלה עם שומשום ("סימיט" בטורקית). פחות ידועה היא ה"מזכרת" שהשאירה השפה הטורקית בעברית המודרנית - קיוסק, בקשיש, קושן, מרכז, הן מילים שמקורן טורקי.

איסטנבול היא עיר של ניגודים. ארמונות ומסגדים מול צריפי עץ ישנים; משכנות פאר מודרניים מול רובעי עוני; מעמד מתעשרים חדש ונערי היי-טק מול ילדים מקבצי נדבות; חסידי האסלאם המתעורר מול נערות בלבוש מערבי אופנתי המטיילות בשדרת איסתיקלאל. רק לאחרונה, באוקטובר 2005, נערך מירוץ האופנועים "היידה איסטנבול". בנקודת המוצא של המירוץ בכיכר טאקסים יכולתם לראות את האופנועים החדישים המשתתפים במירוץ, מספר מטרים משם עמדה משאית מזון שחילקה שקיות מזון לנזקקים, בעיקר לילדים. זאת העיר, צריך להתייחס לניגודים אלה, גם אם הם קשים לצפייה, כחלק ממהותה. 


חנות עתיקות בגרנד בזאר.

עצות לטיול ולמסע קניות מוצלחים

1. שבוע הוא פרק הזמן המינימלי המומלץ להיכרות עם העיר ולהנאה מהטיול. האתרים, השווקים, מקומות הבילוי והמוזיאונים באיסטנבול, רבים מספור. טיול של שלושה או ארבעה ימים ישאיר טעם של עוד או של החמצה.
2. עיר של ניגודים כבר אמרנו. יופיה של העיר הולך יד ביד עם מדרכות שבורות ותעלות פתוחות, גם בשדרה הראשית באיסתיקלאל. פקחו עיניים. כמעט בכל טיסה חוזר מישהו עם רגל מגובסת, אז תדאג/י שזה לא יהיה את/ה.
3. לא שלנשים אין ממה להיזהר בשעות הלילה ברחובות צדדיים, אבל, בעיר הזאת, דווקא גברים המטיילים בגפם עלולים להפוך לטרף קל. בלי להרחיב בעניין, הצעות לבילוי ולשתייה עם נשים לא מוכרות, חייבות להיענות בסירוב.
4. למרות השתדלות השלטונות, מושגים מערביים של פיקוח על הפקעות מחירים ושירות הוגן לא תמיד נאכפים. מיליוני תיירים מערביים בשנה והכסף הקל הנשפך מכיסיהם, גורמים לפערי מחירים לא סבירים אפילו בדברים פעוטים ביותר. כוס תה יכולה לעלות חצי לירה טורקית על מעבורת, אבל גם 10 לירות בבית-קפה עם מלצר מתנחמד.
5. את האזהרה הזאת אולי כבר שמעתם, אבל שווה לחזור עליה שנית. בטורקיה קיים חוק האוסר להוציא מתחומי המדינה עתיקות בנות יותר ממאה שנה. שימו לב, בהגדרה "עתיקות" נכלל גם אקדח בן יותר ממאה שנה שיוצר באנגליה ולא רק קוראן עתיק בן מאות שנים. מה הפלא שהם נעשו רגישים לעניין לאחר שחפרו להם בשרידי טרויה ושדדו את אוצרותיה? אם תיתפסו בהברחה כזאת, אתם עלולים לגלות שהסחבקיות הישראלית האופיינית אינה "עובדת" על חוש ההומור של השוטר הטורקי (אין לו).
6. בטורקיה כמו בטורקיה, מתווכחים תמיד וכמעט בכל מקום על המחיר (אל תנסו את הטריק הזה בתחנת דלק או בחנות ירקות). המוכר מצפה להתמקחות, אנא אל תאכזבו אותו. אבל, יחד עם זאת, כשאתם מתמקחים על קניית פריט חדש או ישן, אל תעשו זאת בחן הישראלי הטיפוסי. שמרו על כבודו של הצד השני. המשא-ומתן צריך להתנהל בנעימות. רצוי לזכור: א. הסוחר לא ימכור לכם פריט שהוא מפסיד ממכירתו. ב. שמרו על הכלל הבלתי כתוב, ברגע שהצעתם סכום נגדי למחיר שנקב בו הסוחר, אתם במשחק, הבעתם רצון לקנייה. בשלב זה אתם לא חייבים לקנות, אבל חייבים לנהל את המשא-ומתן עד תומו, ואם הגעתם להסכמה, יש עסקה. ל"זרוק" מחיר וללכת נחשב לגסות רוח.
7. לאחרונה התחלף המטבע בטורקיה, 1,000,000 לירות טורקיות ישנות שוות לירה טורקית חדשה אחת, שהיא שוות ערך ל-3.5 ש"ח (נכון ליום כתיבת שורות אלה). ידועה תופעה של החזרת עודף במטבע ישן. שימו לב!
8. בדרך-כלל, הטורקי הממוצע, שאינו בעל חנות באזור הומה תיירים, אינו דובר אנגלית. עם מעט סבלנות וקצת פנטומימה אפשר להסתדר עם כולם. אני גיליתי, שלעיתים השם של שחקן הכדורגל רביבו מחולל פלאים ושובר את מחסומי השפה והחשדנות. עד שנתקלתי באחד שלא חייך (כנראה שהוא לא היה אוהד של "פאנארבאחצ’ה").
9. וכעת ברצינות, לאחר העצות והאזהרות, למה בכל זאת לבקר באיסטנבול? כי היא אחת ויחידה ואין עוד עיר שדומה לה. כי אין עיר שמתחברת יותר ממנה בדמיוננו למושג "אלף לילה ולילה". כי היא נחשבת כאחד משבעת אתרי התיירות בעולם שמספקים את התמורה הטובה ביותר לכספכם. כי תייר אמריקני שיחצה אוקיינוס שלם ולאחר מכן את הים התיכון, כדי להגיע לאיסטנבול, יעריך את מה שיקבל בתמורה, ורק אנחנו הישראלים חושבים לעיתים שאיסטנבול היא פרבר של בת-ים.

 
חנות בשוק התבלינים בבזאר המצרי.

היכן לקנות?

גרנד בזאר - (Kapali Carsi - Grand Bazar) - פתוח כל השבוע חוץ מיום ראשון, בין השעות 18:30-8:30. הבזאר הגדול נמצא ברובע הנושא את שמו, במרכז העיר העתיקה. לשוק מספר שערי כניסה. הדרך הנוחה ביותר להגיע אליו היא באמצעות קו החשמלית ההיקפית, העוצרת בתחנת ביאזיט (Beyazit). אם ביקרתם בכנסיית איה סופיה או במסגד הכחול, תוכלו בתום הביקור להגיע אל הבזאר בהליכה של כ-20 דקות, אם תפנו מערבה ברחוב דיוואן יולו (Divan Yolu Caddesi).
שום אזהרה לא תכין אתכם לקראת מה שמצפה לכם בבזאר הגדול. 4,000 חנויות, מסעדות ומסגדים שוכנים יחדיו בצפיפות, תחת קורת גג אחת, ומהווים ביחד את השוק המקורה הגדול בעולם. רחובות שלמים בבזאר מתמחים בנושא אחד בלבד: תכשיטי זהב, מוצרי עור, שטיחים, בדים ועוד. החנויות לעתיקות נמצאות במרכז הבזאר. המוכרים עומדים בפתחי החנויות ופונים אל העוברים ושבים בהצעות להיכנס פנימה. המתוחכמים שביניהם, מזהים מרחוק את הישראלים, ופונים אליהם בעברית בסיסית. עצרתם לרגע - אתם במשחק.

מעטים יודעים שבין סמטאות הגראנד בזאר מסתתרים חאנים יפהפיים. מדובר במבנים דו-קומתיים, שהכניסה אליהם כמעט אינה נראית מסמטאות הבזאר. החאנים שונים במראה ובאווירה מסמטאות השוק ההומות אדם. בדרך-כלל, מבנה החאן סוגר על חצר קטנה, עם או בלי גינה. בחאנים, ממש כמו בסמטאות הבזאר, מתרכזים מוכרים ובעלי מלאכה בנושא מסוים כצורפי זהב, צורפים לכלי כסף ועוד.

 
סמטה בשוק התבלינים בבזאר המצרי.

מלבד החנויות המתמחות בעתיקות, שטיחים ישנים וכלי כסף, השוק מלא ב"סתם" חנויות המוכרות תחליפי עתיקות לתיירים: חרבות כאילו עתיקות; מיניאטורות מודרניות המחקות מיניאטורות מראשית התקופה העות’מאנית; ציורי קליגרפיה מודרניים, וערב-רב של כלי נחושת וברונזה חדשים, בסגנון מסורת העבר המפוארת של האימפריה. כדי ל"צוד" פריטים מעניינים נדרשת הבנה במה שמחפשים וגם סבלנות רבה. קחו בחשבון שפריט טוב ונדיר לעולם לא יהיה זול.

שוק הספרים - (Sahaflar Carsisi - Book Bazaar) - השוק פתוח כל השבוע, בין השעות 20:00-8:00. מגיעים באמצעות אותו קו חשמלית היקפי העוצר בתחנת אוניברסיט  (Universite), או מכיכר ביאזיט ((Beyazit Meydani). אפשר ורצוי לשלב ביקור בשוק הספרים יחד עם ביקור בבזאר הגדול, כיוון ששני השווקים צמודים אחד לשני, וישנה דרך המחברת ביניהם.

שוק הספרים הוא מעין חצר ובה חנויות המוכרות דפים מספרי קוראן ישנים, ציורי קליגרפיה, וים של ספרים משומשים בעיקר בטורקית. למכורים לעניין בלבד.

ביט בזאר - Bit Bazar - פתוח כל השבוע, בין השעות 17:00-9:00. ביום ראשון פתוחות רק חלק מהחנויות, החל מהשעה 12:00. קו החשמלית ההיקפי, העוצר בתחנה השלישית מביאזיט מערבה, ייקח אתכם אל המקום, הנמצא בפינת Horhor Caddesi ו- Kirma Tulumba Sok. אגב Caddesi זה רחוב בטורקית (מבטאים ג’אדסי’). 

זהו השוק ’העלום’ של איסטנבול. משום מה, השוק לא מוזכר ברוב מדריכי התיירות העבריים והלועזיים. כ-200 חנויות ממוקמות בבניין בן חמש קומות, מוזנח במראהו החיצוני, רחוק ממרכזי התיירות העיקריים. החנויות מוכרות עתיקות מאירופה עם דגש קל על תקופת הארט-נובו, ומעט סחורה מהתקופה העות’מאנית. המיגוון רחב: ריהוט, פסלוני ברונזה בעיקר צרפתיים, שעוני קמין, כלי כסף וחרסינה, אהילים ישנים, כלי זכוכית, ומעט נשק קר מסוף התקופה העות’מאנית. מחירי הפריטים די דומים למחירים בארץ, ולעיתים אף גבוהים יותר. ניתן למצוא במקום מבחר פסלוני ברונזה מתקופת הארט-נובו של אמנים צרפתים ידועי שם, ויחסית לרמת המחירים בפריז, המחירים כאן זולים (הכול יחסי, מדובר על פריטים שמחירם נע בין אלפי לעשרות-אלפי דולרים). לחובב ’ענתיק’ס’ אמיתי, אסור להחמיץ את הביקור בביט בזאר.

שוק Cavalry Bazar - ברחובות Mimar Mehmet ל- Tavukhane Sok, מאחורי המסגד הכחול, נמצאות שתי שורות של חנויות המוכרות בעיקר שטיחים, מיניאטורות וציורי קליגרפיה. לחובבי השטיחים כדאי לבקר בעיקר בעונה המתה - בחורף. בשוק זה מצוי מבחר גדול של שטיחים טורקיים, אפגניים ואחרים. גם כאן ישנה סחורה ’המתחפשת’ לדבר האמיתי ונדרשת זהירות.

אזור צ’וקורג’ומה - (Cukurcuma) - החנויות באזור פתוחות כל השבוע חוץ מיום ראשון, החל מ-11:00-10:00 בבוקר עד לשעות הערב (משתנה מחנות לחנות). 


ישן מול חדש - מבט מהבוספורוס לכיוון החוף המערבי.

זהו אזור שלם של חנויות לעתיקות הנמצא ברובע ביוהלו (Beyoglu). ניתן להגיע למקום באמצעות קרונית החשמלית הקטנה, היוצאת מכיכר טקסים (Taksim Meydani) לכיוון הטונל (Tunel), ולרדת בפינת ַ Yeni Carsi Caddesi, ומשם במורד הרחוב עד לפינת Cukurcuma Caddesi. החנויות לעתיקות שבאזור מתחלקות לשני סוגים. מצד אחד, חנויות מהודרות יחסית ומוארות היטב, המכילות ריהוט, ציורים, כלי חרסינה פסלונים ועוד; ומצד שני, חנויות הנראות כמחסן גרוטאות. אבל גם בחנות הנידחת והמוזנחת ביותר, הסוחרים כבר שמעו, שתיירים אוהבים ’ענתיק’ס’, והסחורה ברוב המקרים לא זולה.

אורטאקיי - (Ortakoy) - השוק פתוח בימי שבת וראשון, אבל יום הפעילות העיקרי הוא יום ראשון, החל מהשעה 10:00 בבוקר ועד לשעות הערב. השוק מרוחק מספר קילומטרים, צפונה מכיכר טקסים, וממוקם מדרום לגשר הבוספורוס. הדרך הזולה והיעילה להגיע למקום היא באמצעות מונית (כרבע שעה נסיעה).

זהו שוק פשפשים אמיתי, לא מאורגן, לא מקורה וללא שתדלנים בפתח החנויות. המקום מזכיר כפר איטלקי קטן על גדות האגמים הצפוניים, עם דוכנים ובתי-קפה קטנים הפזורים בסמטאות הציוריות, המגיעות עד לגדת הבוספורוס. זהו המקום לקניית שטיחים לא יקרים. בנוסף, תמצאו במקום פריטי עתיקות אירופיים, הכוללים בעיקר שעונים, מעט פסלונים, תכשיטים ישנים ועוד. למרות הפעילות המצומצמת יותר, כדאי לבקר במקום בחורף, אז באים למקום פחות תיירים והמחירים בהתאם.

קאדיקיי (Kadikoy) -אזור של חנויות לעתיקות ושווקים הנמצאים בצד המזרחי (האסייני) של איסטנבול. בשעות היום יוצאת כל מספר דקות מעבורת מרציף אמינונו שבעיר העתיקה לכיוון נמל קאדיקיי. הביקור בשוק יפגיש אתכם עם חוויה שונה. זהו טיול באיסטנבול אחרת, ללא אלפי תיירים מסביבכם. המחירים באזור זולים יחסית לצד האירופי. פונים מהרציף מזרחה, חוצים את הרחוב הראשי מובאקיט חאנה (Muvakkithane) וממשיכים דרך שוק קטן של ירקות ודגים עד רחוב מודה (Moda). מרחוב זה והלאה יש אזור של חנויות לעתיקות, חפצי אמנות ורהיטים.


אחד החאנים בגרנד בזאר.